טיפולים לכירורגיית הפה והלסת הם טיפולים פולשניים אשר נועדו ליצור שינוי בפיו של המטופל. השינוי יכול להתבטא בגריעת אובייקט מתוכו או בהוספתו. בדרך כלל, בטיפולי כירורגיית פה ולסת המטופל מסיים עם פצע כואב שנמשך כשבוע ימים. מדוע 'בדרך כלל' ולא 'תמיד'? משום שבחלק מהטיפולים – החלק הכירורגי הוא רק חלק עזר, בעוד שבהמשך הטיפול מטמיעים בדיוק בפצע גוף זר קבוע שגם עוצר את הדימום וגם משמש כתשתית לשיקום הפה. מיד נציג דוגמאות לטיפולים כירורגיים בפה ובלסת להבהרת ההבדלים השונים במטרותיהם ובתוצאותיהם.

נחשבת להליך הכירורגי הבסיסי ביותר ברפואת השיניים. המדובר – בהוצאת שן פשוטה אשר הרופא הכירורג לא דיווח שצפויה בעיה או ישנו מכשול לביצוע הפעולה בהרדמה מקומית ושימוש בצבט כירורגית סטנדרטית. במידה וישנה בעיה בשן ספציפית כשמשתמשים בכלים הללו, מופנה המטופל לעקירה כירורגית. במידה ורופא שיניים רגיל, שאינו כירורג, אבחן לכם שן עודפת שעומדת לצמוח (קורה בעיקר לילדים) הוא ישלח אתכם מראש לעקירה כירורגית תוך דילוג על הניסיון לבצע עקירה רגילה, משום שלשן כזו אסור לתת לצמוח. היא מהווה סכנה לשיניים השכנות ולכן אין מנוס לפורר אותה ישירות.

הליך עקירת שן אשר אינו מסתמך על הוצאתה מהשורש עם צבט, אלא על ניסור הכותרת תחילה, תוך הגעה לשורש בסוף. כאמור, משתמשים בשיטה הזו בדרך כלל בשני מקרים: או שהכירורג הרגיל פסק שלא ניתן לעקור את השן בשיטה סטנדרטית עם הרדמה וצבט, או שמדובר בילד שהתגלה לו שורש של שן עודפת. בשני המקרים הללו יופנה המטופל לעקירה כירורגית.

טיפול כירורגי נוסף שמטרתו להרים את הסינוס באופן אופקי ולא אנכי. למה הכוונה? כאשר מגלים שלאדם מסוים חסרה עצם רק במיקום אחד בלסת, להטמעת שן אחת, דיי לעשות הרמת סינוס סגורה סמי כירורגית ולא כירורגית מלאה, עם קדח קטן באזור והחדרת נסורת העצם. ואולם, כאשר מדובר בשורה של מיקומים בחייך, שעל כולה יהיה צורך להטמיע שתלים, יבחר הרופא לעשות הרמת סינוס פתוחה, בה נעשית הרדמה כללית או מקומית ולאחר מכן פתיחה של כל החייך במנשך על מנת להגיע לעצם ולהרים פיזית את הסינוס. סגירת החייך בתפירה תיעשה לא לפני שתוטמע שם נסורת העצם.

 

למידע נוסף אודות כירורגיית פה ולסת