על פי רוב, כאשר רופא שיניים מאבחן בעיה של שן שניזוקה על ידי עששת או חור מקומי, הוא יעדיף לטפל בה באמצעות סתימה לבנה פשוטה. כאשר העניינים מחריפים, והשן נמצאת במצב גרוע שאינו מאפשר השתתפות בלעיסה או ניהול שגרת חיים יומיומית בשל סף כאב גבוה, יכול הרופא להתקין כתר במקומה. להפתעתכם, הדבר אפשרי גם בשיניים נשירות! ישנם כתרים טרומיים המכסים אותן ונושרים יחד עם השיניים הבריאות. 

כידוע, שיניים אחוריות של ילדים הן שיניים קבועות. ברוב המקרים, ככתוב, יעדיף הרופא להתקין סתימה לבנה על החור, אך כאשר המצב גרוע יותר מחור בודד, והשן נמצאת במצב טראומה חמור מכך המתבטא בכאב בהתאם וברמת הזנחה קשה, לרוב הרופא יחליט לשים כתר טרומי. במקרים נדירים מאד הוא יעדיף לעקור את השן. המגנה בכל הספרות הדנטלית הרפואית היא מינימום עקירות אצל ילדים.

בתרחיש נדיר זה, למרות שהשן נשירה, יש בה בעיות המצריכות את השלמתה באמצעות כתר. זה נדיר משום ששיניים נושרות אצל ילדים בגילי 7-8, ואם בגיל קטן מכך השיניים הללו לא נשמרו כמו שצריך יש לילד זמן רב "לבלות" איתן, ולכן אין מנוס מביצוע כתרים בהן.

מומלץ לבחור לכתר צבע מה שיותר קרוב ללבן על מנת שבמידה ותבקשו להלבין את השיניים של הילדים, שגם חלק זה בפה שלהם ייראה זהה לשאר הנקודות שהולבנו. כמו כן, לכם – כהורים חשוב שתדעו מהי סדרת המפגשים הצפויה, באיזה מפגש מגבשים כתר זמני, ובאיזה לוקחים מידות ולבסוף מכינים את הכתר האמתי. מומלץ מאד להתנהל מול רופא השיניים עם תוכנית שלא תהיו מופתעים ממנה או מלוח הזמנים שלה. לילדים חשוב להסביר שזו אינטראקציה רבת מפגשים שבסופה השן הפגועה תוחלף בכתר.

הזנחה ממושכת שלהם או של ההורים בהקניית הרגלי צחצוח וחוט דנטלי נכונים, ספיגת טראומת כאב בשיניים בעקבות נפילה או תאונה, צמיחת שן עודפת שפוגעת בשן תקנית שצריכה להישאר בחלל הפה, ועוד. בכל אחד מהמקרים הללו יגבש הרופא סדרת טיפולים להכנה לקראת הכתר ולאחריהם יעבור לרצף הטיפולים של הכתר עצמו. בדרך זו, תושלם ביעילות הטמעת כתרים טרומיים לשיניים הפגומות של המטופל הצעיר. חשוב לעמוד בקשר רציף עם הרופא ולוודא אחרי כל שלב בטיפול שהילד חש בטוב.